Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  9 / 44 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 9 / 44 Previous Page
Page Background

עמ׳

2015

ינואר

טבת תשע"ה

270

גיליוןמס'

MB

יקינתון

היהודים בחרו להישאר בחוץ לארץ. כיום יש יותר מששה מיליון

יהודים בישראל (מספר הנרצחים בשואה), רובם צאצאים של

פליטים ומהגרים שבאו אליה מחוסר ברירה אחרת. אלה שנשארו

באירופה בתקופה הנאצית שילמו בחייהם. אלה שבאו לפלשתינה

לפני השואה היו פליטים מגרמניה של היטלר ומארצות אירופיות

אחרות, אלה שבאו מאוחר יותר היו ניצולי שואה. לאחר שנוצרה

מדינת ישראל באו אליה פליטים מארצות מוסלמיות וכאלה שברחו

ממשטרים קומוניסטיים ומשטרים מדכאים אחרים במזרח אירופה

שאחרי מלחמת העולם השנייה. היהודים המשכילים והמבוססים,

שרובם, כמו היום, לא היו ציונים, היגרו ברובם לצפון אמריקה,

מערב אירופה, בריטניה, דרום אפריקה ואוסטרליה.

יותר משני שלישים מיהודי העולם נשארו עד היום מחוץ

לישראל- בארצות הברית, ברית המועצות, ארגנטינה, צרפת

ושאר העולם. שיעור נושאי התערובת בין יהודים ללא-יהודים

בארה”ב הוא כשבעים אחוז, ולרוב יהודי ארה”ב יהדותם אינה

חלק חשוב בזהותם. גם עם ההגירה המאסיבית לישראל מברית

המועצות, בשלהי שנות השמונים ותחילת שנות התשעים,

ההגירה אל ישראל אינה עומדת בשיעור ההגירה ממנה. בארצות

הברית לבדה חיים כיום כמה מאות אלפי ישראלים. בשנת 2102

היה מאזן הגירה שלילי בישראל: מספר “היורדים” עלה בשבעת

אלפים על מספר “העולים.” כך גם בשנתיים האחרונות.

כיבוש, הגירה ואבל

כל הגירה מארץ לארץ, מתרבות לתרבות, משפה לשפה,

כרוכה באובדן ובאבל. זה היה נכון לפני ארבעת אלפים שנה ונכון

גם בימינו. הגירה היתה תמיד חוויה טראומטית. עמים שלמים

נדדו והיגרו בשל בצורת, מלחמה, גלות או אסונות אחרים. חלקם

איבדו את מולדותיהם, לחמו בקרבות עקובים מדם כדי לכבוש

ארצות חדשות, ובהדרגה “התבוללו” בהחברות הנכבשות. במאה

השלוש-עשרה כבשו כמיליון מונגולים ממרכז אסיה ארצות רבות,

שהפכו לאימפריה בת עשרות מיליונים בני-אדם שכללה את

רוב שטחי אסיה ואירופה, תוך הרג והרס ללא תקדים, כולל

חורבן בגדאד בשנת 8521. במאה הארבע-עשרה רוב המונגולים

התאסלמו, אבל הכיבושים שלהם השפיעו על כל העולם של

ימיהם והביאו לתחילתה של העת החדשה באירופה. הכיבושים

המונגוליים היו טראומטיים עבור העמים הנכבשים והנטבחים,

כמובן, אבל גם עבור המונגולים עצמם. רגשי אשמה, רגשי

רדיפה וחרדות-מוות מתערבבים בתהליך האבל, ותהליכי השלכה

פתולוגיים גורמים שוב למלחמות עקובות מדם. על מנת להבין

תהליכי הגירה ונדידה השל עמים לאורך דברי ימי האנושות עלינו

לתפוש כיצד התמודדו מהגרים עם אבדן מולדתם, מה היה יחסן

של החברות הקולטות ואיך המהגרים עצמם התמודדו עם החברה

המארחת, למה יצאו לאותם קרבות עקובים מדם ואיך התמודדו עם

רגשות האשם שלהם. האסונות הגדולים של ההיסטוריה היהודית

הפכו תדיר את היהודים לפליטים, מהגרים וגולים.

כמובן שלא רק היהודים אינם יכולים להתאבל על אבדותיהם

ההיסטוריות הגדולות. הסרבים אינם יכולים לוותר על קוסובו,

ההונגרים מתגעגעים להונגריה הגדולה, שכללה את השטחים

שהם איבדו לרומנים, לסלובקים, לסלובנים ולקרואטים,

האוסטרים זוכרים בגעגועים את האימפריה הגדולה שלהם,

הטורקים חולמים על הממלכה הגדולה של סוליימן המפואר,

הערבים של “המדינה האסלאמית” על החייאת החליפות הגדולה

של ימי הביניים, וכך בכל עם ובכל ארץ. לכל עם יש אגדות

שבהן ארצו היא מרכז העולם והוא העם הנבחר. סוגיית האבל

הקולקטיבי על אסונות ואבדות היא אם כן נושא פסיכולוגי

קריטי לא רק בהיסטוריה היהודית אלא בהיסטוריה בכלל.

על המחבר: ד”ר אבנר פלק הוא פסיכולוג קליני ופסיכוהיסטוריון המשלב

במחקריו ובכתיבתו מבט רחב על ההיסטוריה, מבט הכולל בירור של מניעי

אישיות ותבניות התנהגות קבוצתיות, ששורשי הכוחות המניעים, או

המעכבים, אותם, נמצאים בנפש האדם ובתת מודע האנושי. עשרת ספריו

כוללים פסיכוביוגרפיות של משה דיין, הרצל, בן-גוריון, נפוליאון וברק

אובמה, וכן מחקרים פסיכואנליטיים על ההיסטוריה היהודית, הסכסוך

הישראלי ערבי, האנטישמיות, הטרור האסלאמי, ומסעי הצלב.

אנחנו קונים רהיטים, ציוד כולל לבית,

ירושות, חפצי אומנות, תמונות, ספרים,

חפצי פורצלן, זכוכית, כלי כסף,

סכו"ם וענתיקות ואוספים שונים.

03-5730560

גדעון אילת טל:

גם בערבים וגם בשבתות

"מדור שירותים משפטיים"

דרכון אירופאי - גרמני

טיפול ישירות מול גרמניה בהוצאת אזרחות

אירופאית-גרמנית לצאצאי "הייקים".

ייעוץ משפטי לדין הגרמני

ירושות וחוו"ד

עסקאות נדל"ן

הסכמי הפצה ומסחר

ד"ר יובל חן עו"ד ונוטריון, משרד עורכי דין

משרד נהריה: הרצל 57 ת.ד. 62021 נהריה 20122 טל: 0999299-40, פקס: 9899299-40.

משרד ת"א: בית הפרקליטים-מגדל המוזיאון טל: 0723696-30, פקס: 6630906-30.

www.henadvoc.com henadvoc@zahav.net.il