מגזין משטרת ישראל

מגזין 50 | מגזין המשטרה 58 8 ביולי 4102, יום שלישי בצהריים, חוף זיקים. השר לביטחון פנים מבקר בחמ"ל העירוני באשקלון. במהלך הביקור מקבל מפקד מרחב לכיש נצ"מ אלי כזרי דיווח כי לחוף זיקים הסמוך לאשקלון חדרו מחבלים מהים. אנחנו מזנקים אל זירת האירוע. אני אוחז בהגה ובדרך הקצרה אל החוף מעביר מפקד המרחב פקודות בקשר, שמטרתן אחת - הגנה על היישובים האזרחיים הסמוכים לחוף. בציר הכניסה אנו לובשים שכפ"צים וחובשים קסדות. אני מתחמש בנשק ובמספר מחסניות ומוצא את עצמי זמן קצר לאחר מכן תחת אש כבדה של פצצות מרגמה הנופלות מטרים אחדים מאיתנו. בעוד אנו שרועים על הקרקע והתופת סביבנו, אני חושב על משפחתי ועל סרט המלחמה הזה שמתרחש רק קילומטרים ספורים מהעיר אשקלון. בסיום אותו יום ארוך אנו מבינים כי מדובר היה באירוע מכונן, אירוע שבו נמנע פיגוע שעלול היה להסתיים בנפגעים רבים. היטיב לתאר זאת מפקד המרחב, שאמר כי את הקריירה המשטרתית הארוכה שלו אפשר לחלק לשניים - עד אירוע זיקים ומאותו אירוע ואילך. דבר לא הכין אותי למערכה הזו. אמנם בתפקידי הקודם כדובר מרחב אילת טיפלתי בזירות רבות של נפילת רקטות, אולם היו אלה אירועים ספורדיים, ללא נפגעים ועם נזק קל. כבר בימים הראשונים של המבצע אנו מקבלים החלטה משפחתית לשלוח את בתי הקטנה לקרובי משפחה באילת. זו הפעם הראשונה שבה אנו מתמודדים עם תחושת הבדידות שנוצרת כשהעורף הופך לחזית ללא המעטפת המשפחתית הקרובה והתומכת, והגעגועים כבדים. הדבר הופך למוחשי יותר כאשר על צג מכשיר הטלפון מופיעה התראה על אזעקה ביבנה, עיר מגורי, ומחשבותי מיד נודדות לשם: כיצד מתמודדת כעת אשתי, לבדה לראשונה בחייה, עם האזעקות ועם רעם פיצוצי היירוטים והנפילות. כדוברים בגזרה המרכזית של המערכה, חובתנו היא להעביר לציבור את המידע על שמתרחש אצלנו בעורף, להציג את העשייה המשטרתית הרחבה, שלעתים נדמה כי אינה מדוברת מספיק. עלינו להעביר מידע אמין, מדויק ומהיר לכל אמצעי התקשורת. המשימה לא קלה והזירות מורכבות. ההרס רב, כוחות רבים מכלל הארגונים פועלים בזירה, סביב נראות מכוניות מפויחות, הרעש עצום וסקרנים רבים מגיעים למקום. בתוך כל אלה פועל הדובר כדי להביא את המידע לציבור, לספק מענה תקשורתי, לנסות ללכוד את התמונה המנצחת, לארגן ריאיון ולהעביר את המסר הראוי. בשעות הלילה המאוחרות, כאשר אני צופה בשידורי החדשות המתמשכים, אני מבין כי במציאות של ימים אלה, לעתים הדימוי לא פחות חשוב מהמציאות. למערכה התקשורתית יש פונקציה חשובה, וכאן בא לידי ביטוי ביתר שאת תפקידו של הדובר. יום רודף יום וזירה רודפת זירה ובארכיון האירועים נוספות תיקיות חדשות שבהן תמונות, סרטים וכתבות, שלימים יהפכו לתיעוד היסטורי של תקופה שבה התקיימו זה לצד זה כאב וגאווה - כאב ועצב רב על החיילים והאזרחים שנפלו, ולצדה גאווה על עשייה משטרתית שהפכה צבאית במהותה. תקופה שבה זכיתי כדובר לראות את משטרת ישראל במיטבה. האתגרים שעמם צריך להתמודד הדובר הם עיקר הסיפוק והמימוש של המקצוע. מדווחים תחת אש פקד ליאור בן סימון, דובר מרחב לכיש, מספר על >> האתגר המקצועי תחת מטחי הרקטות

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=