© איגוד המוסיקאים הישראלי - page 10

20 19 18 17 16 15 14 13 12 11
9
7
5 4 3 2 1
6
8
10
דודי פטימר
ת
ל אביב, שנת 3691. הימים ימי תמימות, עמל ומסיבות מוסיקה
"סאלונית", ממש כמו עוד סצינת קאלט מבית היוצר של "אסקימו
לימון". הנוער הישראלי מעביר את זמנו בין אהבות נעורים שונות
וצלילי תקליטי הרוקנרול של אלביס פרסלי, קליף ריצ'ארד ודומיהם. אלא
שעל אף החיבה לז'אנר הקצבי אשר הגיח מעבר לים, הרי שבישראל של
אותה תקופה נחשב הרוקנרול ל-"נטע זר" בנוף המוסיקה הישראלית
וככזה שאינו זוכה להכרה בקרב התקשורת, הממסד והקהל הבוגר.
כך נהוג היה עד אותם ימים במחוזות הארץ, עד שהרוקנרול זכה למהפכה,
שמאוחר יותר תחשב כהיסטורית עת פרץ הזמר צאל (בצלאל) יונגרייז אל
תודעת הציבור עם הלהיט "הו ילדונת". השיר הקצבי זכה חיש מהר לכבוש
את צמרת מצעד הפזמונים של גלי צה"ל, כלהיט הרוקנרול העברי הראשון
בישראל, ובכך, כאמור, לעשות היסטוריה.
בחזרה לאחור. יונגרייז, נולד לפני 37 שנים בירושלים. ביוזמת הוריו, החל
בצלאל ללמוד כבר בגיל צעיר מוסיקה קלאסית, עיסוק אשר תוך זמן קצר,
הפך לסיפור אהבה של ממש. יונגרייז הפגין כישורי נגינה מרשימים על לא
פחות משלושה כלים במקביל: פסנתר, כינור וצ'לו, אך את סיפור האהבה
עם הרוקנרול, שמר לכמה שנים מאוחר יותר, לתקופת לימודיו בבית הספר
החקלאי בפרדס חנה. במחוזות בית הספר, זכה בצלאל להאזין לראשונה
למקצב הסוחף שהיה אז בחיתוליו, אשר לאחריו החליט לזנוח את
הצ'לו לטובת לימודי גיטרה, במטרה להתחקות אחר כוכבי הרוק בקולנוע
האמריקני.
הרומן הרשמי עם הז'אנר החל ב-7591. יונגרייז עבר לכפר הנוער "הדסים",
שם זכה לקבל גיטרה אקוסטית לראשונה בחייו (עם מיתרי ניילון), עליה
ניגן ללא הרף יום וליל. בצוותא עם חברו התל-אביבי, דודי לוי, החלו השניים
להופיע במסיבות נוער שונות תחת השם: "צמד הפעמונים", תוך שיונגרייז
מפגין את איכויותיו כשהוא מנגן על גיטרה חשמלית. שנתיים החזיק הצמד
יחדיו, עד לגיוס לצה"ל. בצלאל שהיה בעל פרופיל קרבי, יועד להתגייס
לשייטת הצוללות, אך באורח פלא ובזכות חבר שפגש באקראי, הגיע
בהמלצתו לאודישן של תזמורת חיל האוויר. יונגרייז אם תהיתם, התקבל
מיידית לתזמורת כזמר וכגיטריסט, תחת פיקודו של רס"ן אריך טייך.
זמן קצר לפני השחרור המיוחל, החליט בצלאל להעיז והקים את להקת
"הדים", הרכב רוקנרול צעיר, אשר כלל את עמי פרנקל (גיטרה בס), אלי
מזרחי (תופים), דייב ברייטמן (גיטרת ליווי) ודורון כהן (סקסופון). צאל כנגן
הגיטרה המוביל וזמר הלהקה היה מנהיגה. הלהקה התפרסמה מיידית
ועם הזמן הפכה לנכס צאן ברזל במוסיקה הישראלית. הלהקה עבדה
על רפרטואר רוקנרולי טהור והחלה להופיע עם שירי הרוק הקצביים
ביותר במועדון "צברה" התל אביבי. בלבושם הייחודי של חברי הלהקה,
שכלל ז'קט נוצץ, מכנסיים אדומים, מוקסינים לבנים ופפיון, זכתה "הדים"
להצלחה כבירה שהתבטאה בכותרות מבטיחות בעיתונים ואף במגזין "עולם
הקולנוע", בו נכתב: "ללונדון יש את הצלליות, ולנו את ההדים". בין הלהיטים
שהקליטה הלהקה: "כשנמות", "ערב בא" וגרסה מקורית ל-"צאנה צאנה".
ככלל, נהג יונגרייז באופיו החברמני וחם המזג, לספק לקהל הצופים
ערך מוסף במהלך הופעותיו. עדות ניצחת לכך ניתן ללמוד מהופעותיה
המיתולוגיות של להקת "הדים" בבתי קולנוע ברחבי הארץ. במהלך אחת
ההופעות שהתנהלה באווירה פרועה וסוערת, החל יונגרייז להתפרע על
הבמה כחלק מלהט הרוקנרול תוך שהוא מפרק כיסא במחי יד. בני הנוער
ששהו במקום וצפו במתרחש, החלו לחקות את אלילם ולשבור גם הם את
כיסאות האולם. הכאוס הסתיים רק כאשר בעל המתחם, כיבה את החשמל
וסילק את הלהקה מן המקום. בהחלט לא מחזה שרואים כל יום.
על אף ההצלחה בישראל, בחר יונגרייז להשתקע דווקא בארצות הברית,
בה בילה קרוב לארבעה עשורים. בארץ הדוד סם זכה להקים את הרכב
". התקליט
Jerusalem of Gold
" שהפיק ב-7691 את התקליט "
The Sabras
"
כלל גרסאות כיסוי לשירים מוכרים בעברית ובאנגלית, כולל ביצוע מחודש
ומרגש ל-"הו ילדונת", לשמחת מעריציו. בשנת 5002, חמש שנים לאחר
חזרתו ארצה, החל צאל להתגעגע למגע המחשמל עם הקהל וקיבץ
קבוצת נגנים למופע "סיפורה של תקופה", בו גולל את סיפורי העבר והנעים
לקהל בקולו ובנגינתו את להיטי הרוקנרול עליהם גדל.
אין זה סוד כי יונגרייז בקסמו האישי ואיכויותיו המוסיקליות, הטביע את
חותמו בנוף המוסיקה הישראלית. במעמד זה נאחל לו שפע בריאות והמשך
עשייה מוסיקלית פורייה. צאל, עלה והצלח(!)
צאל יונגרייז ולהקת ההדים - הו ילדונת
תנו לו
יש הזוכרים את ההתפרעויות באולם הקולנוע,
את הבגדים הנוצצים ובעיקר - את השירים הקצביים
של תחילת תקופת הרוק. מניח דגל הרוק בישראל,
צאל (בצלאל) יונגרייז, נחשב שלא בכדי, לאחד מנכסי
צאן הברזל של הרוק הישראלי. הבה נעשה היכרות
עם הרוקיסט המפורסם הראשון בישראל