Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  9 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 9 / 64 Previous Page
Page Background

"יהדות מרוקו-מסורת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

9

תשרי-אדר תשע"ה. ינואר-יוני 5102

גליון 1 :

עדות המזרח, להגיע לאותה עמדה ולאותו

מעמד שאליהם הגיעו אחרים, ושהם אובייקט

לקנאתו של בן העדות, תוכיח שאם נרצה אין

זו אגדה. טיפוח כל היפה והמפואר שבעבר

העדתי ובמורשתו, הכוללים את מעשיהם

ומנהגיהם של האבות באותם ערים, עיירות

וכפרי מוצאם-ותקצר היריעה מלפרט

מעלותיהם והתנהגותם היכולות וראויות

לשמש נר לרגלינו-יזקוף את קומתנו השחוחה

במקצת.

במקביל תצא תביעה נמרצת אל הכנסת

להקים גוף מיוחד שמתפקידו לפקח על

זרועות הביצוע של המדינה ולוודא שאכן

קיימים קריטריונים ברורים, חדים ומובנים

לכל, בכל אותם תחומים שהמדינה קבעה לה

כיעד לסייע לאוכלוסיית המצוקה, כמו:חינוך,

סעד, דיור, שיקום, בריאות, השכלה גבוהה

וכו', וכי אמות מידה אלה אינן יוצרות רמות

ציפיה בלתי ריאליות ומוגזמות. הגוף המפקח

יתבע מרשויות המדינה-כל אחת בתחום

אחריותה וטיפולה-לשקוד על מימושן של

זכויות אלה לאזרחים שאליהם נועדו. הגוף

המוצע יהיה גם בעל סמכות לבירור תלונות

ולמתן פסיקה מחייבת וסופית.

כל אזרח המתהלך ממורמר וכולו תחושת

קיפוח, אמיתי או מדומה, ידע שקיימת

אינסטנציה עליונה, שהוא יכול לפנות אליה

בתלונה על הזרוע הרלוונטית, או בערעור

במקרה הצורך. אפשרות פניה מעין זו

תיצור בין היתר אוירה פסיכולוגית-ציבורית

נוחה, אשר תצמצם, או אולי תבטל כליל,

את השימוש באלימות על כל צורותיה

להשגת הזכויות כפי שהדבר נהוג לפעמים

היום, למרבה הצער. דוגמה הראויה לשבח,

לדעתי, הוא המוסד לביטוח הלאומי שבזכות

הקריטריונים הברורים שלו ודרך הבאתם

לידיעת הציבור שבטיפולו נמנעות אי-הבנות

בינו לבין האזרח הזכאי.

איש מאיתנו לא יתכחש למציאות מבישה,

והיא עובדת קיומן של משפחות השרויות

במצוקה אמיתית ונוראה ושעל פי הדין והצדק

הסוציאלי, חובה עלינו לטפל בהן בצורה

יסודית ובאמצעים רבים, מגוונים ויעילים.

אולם משאבים ואמצעים אלה יעמדו לרשותנו

אם וכאשר נצליח לזהות ולבודד קבוצה

קטנה זו, המהווה מעגל קטן מתוך המעגל

הגדול ורחב השוליים של האוכלוסיה השרויה

במצוקה מדומה. למעגל הגדול, הפתרון,

לדעתי, הוא בהדרכה נאותה ע"י שיטת

החיקוי החיובית על בסיס שווה.

סוד משפחות מתפקדות

הינו בקביעת סדר

העדיפויות שבאמצעים

העומדים לרשותן

לא אחדש דבר אם אציין עובדה גלויה לעין

כל: רבבות משפחות בישראל מעדות המזרח

בעלות נתונים זהים, או כמעט זהים, לאון

משפחות הרואות עצמן נתונות במצוקה,

מתפקדות בצורה נכונה ואינן זקוקות לשום

סעד, מתת חסד או הפליה לטובה. באומרי

"נתונים זהים" כוונתי למכלול רחב, כמו:גובה

ההכנסה של כלל המשפחה, מספר הנפשות

בבית, השכלת ההורים, הגיל, שטח הדירה,

המוצא העדתי והתרבותי וכו'. אמור מעתה

כי סוד משפחות מתפקדות אלה אינו אלא

בקביעת סדר עדיפויות שונה במה שעומד

לרשותן, תוך ניצול יעיל ופונקציונאלי.

מאגר אנושי חיובי זה בלתי מנוצל כיום, אני

מציע, שעקרת הבית-או הדמות הדומיננטית-

של משפחה מתפקדת זו תאמץ לה, אם

בהתנדבות (אתגר לארגונים העדתיים)

ואם בשכר, מספר קטן של משפחות שאינן

מתפקדות ותגרום לכך ששיטת החיקוי

החיובית תפעל במלוא כוחה. סיכוייה של

השיטה המוצעת טובים, לדעתי, בהיות דרכי

החשיבה והעשיה מופעלות ומועברות בין בניו

אדם העומדים על בסיס שווה. כל אשר אני

מצפה ממפגש מתמיד זה הוא, שההעברה

תהא במישור ידידותי וחברי, להבדיל מהוראה

והטפה. ביקורים הדדיים בבתים ומפגשים

בין המשפחה המאמצת לבין המשפחות

המאומצות יגרמו לחיקויים של דברים פשוטים

אך חשובים בחיי היומיום, כגון: שאפשר

להכין עוגה טעימה בארבע ביצים ולאו דווקא

בשתיים עשרה, שאפשר להעביר דברי ביגוד

מילד לילד, באיזה עונה עורכים קניות של

מצרכים מסוימים, מה קונים ואיפה, הדרכים

לניצול פונקציונאלי של שטח הדירה, כיצד

עורכים שמחה אמיתית ולא חינגה בזבזנית

לכלל השכונה או העיירה, וכיצד מותירים כסף

לרכישת נעלי התעמלות לילד או כדי לשלם

בעבורו דמי השתתפות בטיול עם תלמידי

כיתתו. אני מאמין שנוסף להקניית מושגים

מטריאליסטיים נכונים אלה, יוקנו גם מושגים

ערכיים-תוך התבוננות מקרוב ביחסי אנוש

בתוך המשפחה המאמצת, יחסי הגומלין בין

הבעל לאשתו, בין הילדים להוריהם וכן יחס

הכבוד לזקן ולקשיש.

יש הכרח להיות מודע

לנזק העצום הנגרם

לאדם בטיפוח תודעת

הקיפוח בקרבו

בהעסקתם של עובדים אחרים, שאינם

מהאוכלוסייה המוצעת, יחסרו האלמנטים

שבכוחם לתרום את הפעלת החיקוי החיובי,

כוון שברוב המקרים המטפל והמטופל

אינם עומדים על בסיס שווה. מוסדות רבים

מעסיקים עובדים שהמפריד בינם לבין

המשפחות שבטיפולם רב מהמאחד, בשל

ההבדלים בגיל, בהרכב המשפחתי, במוצא

העדתי, בהשכלה וכו'. עובדים אלה מצטיירים,

לדעתי, בעיני המשפחות שבהם הם מטפלים,

באנשים שמעולם אחר, שמושגיהם אינם

מוכרים ואינם מובנים להם. הנני מעז לאמר

אפילו, שבתת הכרתם יש מהניכור בין המטפל

למטופל. כמה מעובדים אלה הזמינו לבתיהם

אן ישבו בצוותא עם המשפחות שבטיפולם?

במו אוזני שמעתי משפחות המרננות אחרי

עובדים אלה בלשון זו "קל לגברת זו לדבר

ולהטיף לי, כשלא התנסתה במצבי", וכיוצא

בביטויים מעין אלה.

טוב יהיה איפוא אם בועידות העדתיות

המשמשות ובאות וכן בוויכוח הצבורי העתיד

להתלהט בעיצומן ובעקבותיהן, תבדקנה

דרכים אחרות מאלה שננקטו עד כה. יש

להכיר בעובדה, כי באי-תלות האדם טמונים

הסיכויים הסבירים ביותר להתקדמותו, גם

אם אי-תלות זו ראשיתה כרוכה במאמצים

ובמכאובים רבים.

מחובתנו להחדיר בדור

הצעיר את ההכרה שיש

סיכויים שיגיע למחוז

חפצו, ושמעבר לדרכו לא

מוצב שום תמרור "אין

כניסה"

יש הכרח להיות מודע לנזק העצום הנגרם

לאדם בטיפוח תודעת הקיפוח בקרבו,

ובהחדרת האמונה בקיומה של הפליה,

וכל המטיף לכך, הינו חוטא וממחטיא. אין

איש הטוען לקיומה של הפליה ממלכתית

מכוונת לרעת בני עדות המזרח, אם, כי כולנו

מודעים, שאכן קיימות תופעות של הפליה

מצד יחידים וקבוצות שיש לבודדם ולהוקיעם.

נשאלת איפוא השאלה, האם בגלל יחידים

אלה תהא זו מהתבונה ומהתועלת, להכריז

השכם והערב על הפליה במדינה ולהבליטה

עד כדי דיכוי במו ידינו של כל מוטיבציה של

הדור הצעיר להתמודד ולהתקדם? אני סבור,

שמחובתנו להחדיר בו את ההכרה שיש

סיכויים שיגיע למחוז חפצו, ושמעבר לדרכו

לא מוצב שום תמרור "אין כניסה".

מנחם בגין ז"ל חותם על "האמנה לאחדות

העם" אשר יזם וניסח סם בן שטרית (לצידו).

את האמנה יזם בן שטרית בשנת 2891

בעטיין של המהומות האלימות שגרמו

לקיטוב בעם. האמנה קובעת "עם ישראל הוא

עם אחד, נעשה לשמירת אחדותו ושלמותו

ולקירוב הלבבות בעם".