Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  8 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 8 / 64 Previous Page
Page Background

"יהדות מרוקו-מסורת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

תשרי-אדר תשע"ה. ינואר-יוני 5102

גליון 1 :

8

כנות קדחניות נעשות בימים

ה

אלה לקראת הועידות של ההתאגדויות

וההתאחדויות של יוצאי מרוקו וצפון אפריקה

בארץ, אשר תערכנה בסוף שנה זו, שוב נהיה

עדים לשפך של מלל מצד הדוברים בארץ

ומחוצה לה בענייני המצוקה והעוני. שוב

יזילו דמעות תנין על מצבם הכלכלי ומעמדם

החברתי של בני עדות המזרח בכלל, ויוצאי

צפון אפריקה בפרט, וישאו קינות בנוסח

"איכה..." ו"על נהר...(הירקון) שם ישבנו גם

בכינו...".

במהלך הועידות ובתומן תצאנה לממשלה

קריאות קורעות לב, נרגשות ונרגזות, לשים

קץ לאפליה, לקיפוח, לעוני, לפער, למצוקה

וכד'. ברם, תהיינה אלה אותן סיסמאות

ישנות נושנות ושימוש בכלים שמזמן העלו

חלודה ואינם מועילים, לא במקרה מצטיירת

דמותם של רוב דוברי העדות, כתובענים

הנוטים לחמרנות בעיקר, שהשפעתם

הצמיחה עסקנים מיליטנטיים לחמרנות דומה

במגזרים רבים, שבהם התלבטו בעסקנותם-

עם כל החיוב שבכך-ועדי עובדים, וועדי

פעולה למיניהם. אך משום מה עסקנותם של

פעילים אלה כמעט שאינה בנמצא במסגרות

ערכיות כמו "שלום עכשיו", "גוש אמונים"

ו"תנועות המחאה" למיניהן. האם היתה כאן

השפעה סלקטיבית ברורה של עסקנות,

או שמא יש כאן יד הגורל והמקרה גרידא?

רק חוקרים והיסטוריונים יפסקו בעתיד, אם

המצוקה בישראל היא "כצעקתה", והאם

הדרך שבה הלכו המתיימרים להיות דובריה

המובהקים מטעם יוצאי העדות השפיעה

בצורה קונסטרוקטיבית או דסטרוקטיבית על

אלה הנתונים במצוקה.

טור ה"רווח" שבמאזן "פסטיבלים" אלה

יהיה כבעבר: מיקוד זרקורי כלי התקשורת

על מרפקי העסקונה המקצוענית-מפלגתית

עדתית וחיזוק מעמדה בתוך המפלגות

השונות. אך בשורות וישועות לא תצמחנה

לאלה שבשמם ולמענם מדברת כביכול אותה

עסקנות.

במאמר זה אנסה להתוות דרכים אחרות

לטפול בבעיה כאובה זו, בהסתמך על

נסיון אישי מצטבר, כעולה חדש משנות

ה-06 וכפעיל שכונת העולים קטמון ט'-

שרוב תושביה יוצאי צפון אפריקה-וכן אחר

שנות עבודה רבות בשכונות מצוקה אחרות

בירושלים במסגרת תפקידי.

יש ערך בהושטת סיוע

חומרי או רוחני, אם נוסף

לניצולו הנכון מתגלית

נכונות מתמדת מצד

מקבלו לתרום גם הוא

מצדו בפתרון בעייתו הוא

תפיסת עולמי היתה ונשארת איתנה: יש

ערך בהושטת סיוע חומרי או רוחני, אם נוסף

לניצולו הנכון מתגלית נכונות מתמדת מצד

מקבלו לתרום גם הוא מצדו בפתרון בעייתו

הוא. בהעדר נכונות זו, לא רק שאין ערך

לסיוע חוץ-ששכרו יוצא בהפסדו-אלא שאין

אפילו חובה לסייע בידו.

אני מוצא שתפיסה זו מעוגנת באחת מתרי"ג

המצוות והיא מצוות פריקה וטעינה. וכך

נאמר בספר שמות: "כי תראה חמור שונאך

(קרי: אפילו שונאך) רובץ תחת משאו וחדלת

מעזוב לו (קרי: מלעזור לו) עזב תעזוב עמו

(משפטים-פרק כ"ג), כלומר רק אם יהיה

מאמץ משותף, שלך ושל בעל החמור, שומה

עליך לקיים מצווה זו בפריקה או בטעינה.

ולא, הנך פטור מקיום המצווה.

עיקרה ותמציתה של תפישתי הם:

מה שדרוש לרובם של אלה הרואים עצמם

בחזקת מקופחים וסובלים, איננו מתן הטבות,

סעד ומתת חסד נוספים, ובודאי לא המשך

טיפוח תודעת הקיפוח מצד גורם כלשהו, עדתי

או אחר, אלא הדרכה והכוונה נאותות מלוות

בדרישה נמרצת מה"מקופחים", שתאמר:

רווחתכם תבוא בעיקר מכם, מהעזרה

לעצמכם-תוך הפעלת כוחות המצויים

בתוככם, כוחות שבאשמתכם, ולא פחות מזה

באשמת מטפחי תודעת הקיפוח בקרבכם,

לא הופעלו. הנכם נתבעים לשנות את סדרי

העדיפויות של צרכיכם בניצול רציונלאלי

מקסימלי של כלל אמצעיכם ואפשרויותיכם

הפרטיים, ובניצול נכון של המשאבים והכלים

שהמדינה מעמידה לרשותכם. תמציתו של

דבר היא, לגרום לאי-תלות שלכם בחסדי

אחרים, אי-תלות שסופה להובילכם לחיפוש

אפשרויות שאליהם לא התוודעתם מתמול

שלשום. בכלים להדרכה ולהכוונה יעסוק

מאמר זה בהמשך.

שקידה על טיפוח הדימוי העצמי, תוך החדרת

האמונה ביכולתו של כל אחד מאתנו, בני

מאת: סם בן-שטרית

פורסם ב"מעריב מארח" (9791.11.72)

מצוקתה-הכצעקתה ?

סם בן שטרית מקריא את "את האמנה לאחדות העם" עליה חתמו ראשי המדינה