Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  7 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 7 / 64 Previous Page
Page Background

"יהדות מרוקו-מסורת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

7

תשרי-אדר תשע"ה. ינואר-יוני 5102

גליון 1 :

הישראלית של יוצאי המזרח? מקובל לומר

שבעשור האחרון התרחשה "מהפכת הנﬠ

נע", דהיינו, סופרים ויוצרים מיוצאי המזרח

קיבלו לגיטימציה וﬠברו מן השוליים אל

המרכז. במסגרת זו מזכירים את סמי מיכאל,

ארז ביטון, שמﬠון בלס, דן בניה סרי ואחרים

(אמנון שמוש תמיד היה יותר מקובל). אין

ספק כי התרחש שינוי באווירה וביחס כלפי

יוצאי המזרח כפי שבא לידי ביטוי במה שקרוי

מהפכת הנענע, אולם באותה מידה של

ודאות אפשר לומר שבמדיום החשוב ביותר-

הטלוויזיה (ובמידה שונה הרדיו) נמשכת

המגמה (שהיא בוודאי תוצאה של נסיבות

מצטברות או בלתי-מודעות) של חוסר ופﬠר

גדול בשילוב יוצרים בסגנון המזרחי.

השינוי הכללי באווירה כלפי יוצאי המזרח

ומיתון המתחים הﬠדתיים אינו משקף שינוי

מהותי בחלקם של יוצאי עדות המזרח בחברה

הישראלית. למעט בתחום הפוליטי שבו

ניכרת התקדמות הן מספרית והן מהותית

בחלקם של יוצאי ﬠדות המזרח (בכנסת ה-21

04 מהח"כים הם יוצאי ﬠדות המזרח ותשﬠה

שרים). הנתונים מתחומי ההשכלה והחינוך,

התפלגות העיסוקים והדיבור החברתי מ

ﬠידים ﬠל המשך הפערים החברתיים של

קבוצות האוכלוסייה לפי ארצות מוצא, ולעתים

הנתונים מראים גידול בפﬠרים היחסיים בין

יוצאי המזרח ויוצאי אירופה ואמריקה.

כנראה עדיין לא הגיעה שעתה

של החברה הישראלית לחגוג

את צמצומם וכמובן לא את

היעלמותם של הפערים בין

חלקיה והמיזוג השלם ביניהם

מחקרים שנﬠרכו בשנים האחרונות בתחום

ההשכלה ובתחום התפלגות העיסוקים של

הדור השני של ישראלים מראה כי בצד

העליה הכללית ברמת ההשכלה וברמת

החיים נשמרו הפערים בין ילידי הארץ יוצאי

המזרח מזה, ויוצאי אירופה מזה, ולעתים אף

גודלו פערים אלה. למסקנה זו מגיע החוקר

יעקב נהון בכמה מחקרים (ראה עבודות

המחקר של יﬠקב נהון שפורסמו במחקרי

מכון ירושלים לחקר ישראל, פרסומים מספר

8 (4891), 01 (4891), 52 (7891). כדי

להדגים את המגמה הזאת אפשר לתת כמה

נתונים מספריים. בשנת 3891 %1.36 מה

ﬠובדים הבלתי-מקצועיים היו יוצאי מזרח

לעומת %5.46 בדור הוריהם. בתחום החינוך

בשנת 3891 רק %1.6 מיוצאי המזרח היו

בעלי תואר אקדמי ראשון לעומת %5.82

מיוצאי אירופה. הנתונים לגבי דור ההורים

היו %7.2 מיוצאי המזרח היו בﬠלי השכלה

אקדמית כלשהי, לעומת %7.01 יוצאי

אירופה. באשר למקבלי תעודות בגרות

היחס הוא של 1:2, יוצאי מזרח כ-%02 ויוצאי

אשכנז כ-%04. לאור נתונים אלו הרי אנו

עדים לתופעת המדרגות העולות, המזרחיים

עולים, אולם גם יוצאי אשכנז ﬠולים, והפער

נשאר בﬠינו.

המסקנה מהמצב היא, שכנראה עדיין לא

הגיעה שעתה של החברה הישראלית לחגוג

את צמצומם וכמובן לא את היﬠלמותם של

הפערים בין חלקיה והמיזוג השלם ביניהם.

כידוע, ממד הזמן לבדו איננו גורם פעיל שיש

בכוחו לשנות תהליכים או לזרזם. הוא גורם

סטטי החוזה בתהליכים. לפיכך אם רוצים

בשינוי פניה של החברה כך שתהא מאוזנת

יותר, משולבת יותר ואינה מחולקת על יסוד

קווים של ארצות מוצא, אין כנראה מנוס

מפעולות תיקון שיגבירו את האיזון וירחיבו

את השילוב. פעולות תיקון אלו, משמﬠ מתן

תשומת-לב, הקדשת משאבים ומתן עידוד

מיוחד לשכבות חלשות ﬠל בסיס קריטריונים

כלכליים-חברתיים ועל בסיס אזורים

גיאוגרפיים שיסומנו להעדפה. בזמנו הצעתי

הנהגת מנגנונים מתקנים תחת הכותרת הﬠ

דפה חיובית.

בﬠיית הפﬠר עומדת במלוא

חריפותה, והתודעה הציבורית

כלפיה הולכת ופוחתת

התפתחות הﬠניינים בארצנו, לﬠניות דעתי,

מחזקת את הצורך בשיקול מחודש בהנהגת

אותם רעיונות שהועלו בזמנו. מרכיב מרכזי

באותה תכנית לתיקון חברתי להגברת השוויון

הוא מאמץ מרוכז בתחום החינוך וההשכלה

ובתחום הכשרת מנהיגות ואליטות מקצועיות

בכל התחומים. החינוך הוא המכשיר המרכזי

בﬠיני למובילות חברתית, ולמתן אפשרות

לבני השכבות החלשות לצאת מן המצוקה

ולפרוץ את דפוסי הריבוד החברתי. דגש

מיוחד ראוי ליתן לחינוך בגיל הרך מ-0 עד

3, כי בתקופה זו מעוצבות תכונותיו של

הילד הרך. דרך אחרת היא לחולל מהפכה

חברתית בשכונות המצוקה וערי פיתוח, על-

ידי הקמת רשת חינוך טכנולוגי מעולה, ולא

כמו היום שהחינוך הטכנולוגי מהווה מפלט

לבני השכבות החלשות הנפלטים מהמסלול

התיכוני-הﬠיוני. יש לראות כיﬠד מרכזי הקמת

חינוך טכנולוגי מתקדם כדי ליצור מוביליות

חברתית מבורכת.

כפי שכבר אמרנו לﬠיל מחקרים מﬠודכנים

בנושא הריבוד החברתי והתﬠסוקתי בישראל

מראים כי חל שיפור במעמדם החברתי,

בהשכלתם ובעיסוקיהם של בני העלייה

הגדולה של שנות החמישים והשישים מקרב

יוצאי מרוקו, צפון-אפריקה, עיראק, תימן,

ויוצאי מזרח אחרים. אולם הפﬠר ביניהם ובין

יוצאי אירופה ואמריקה נשמר, מסיבות שונות.

על אף שבעיית הפער היחסי נשארה במלוא

חריפותה ותוקפה, מתפתחת תופעה תמוהה

ובלתי מובנת של תרדמה בתודﬠה הציבורית

כלפי בעיית הפער. כלומר, בﬠיית הפﬠר

עומדת במלוא חריפותה, והתודעה הציבורית

כלפיה הולכת ופוחתת.

חשוב ﬠל כן להדגיש, כי קיימים יציבות וקיפאון

בגידול במספר התלמידים יוצאי צפון-אפריקה

ואסיה באוניברסיטאות. כמו כן, קיים ריכוז

בלתי סביר של תלמידים יוצאי צפון-אפריקה

בבתי-ספר מקצועיים שרמת הלימודים בהם

אינה גבוהה, ואשר בוגריהם ממוינים מראש

לﬠסוק במקצועות שאינם בעלי עמדה גבוהה

ואינם בﬠלי יוקרה.

אמת נכון הדבר שבתחום הפוליטיקה השיפור

הוא יותר משמעותי מאשר בתחום המקצועי

של המשפט, הרפואה, המרﬠ, העיתונות

או האמנות. גם בתחום המסחר ובתחום

העסקי חל שיפור משמעותי יותר. מה שצריך

לﬠשות הוא להשתמש בהשפﬠה הפוליטית

כרי ליצור לחץ ציבורי; ראשית, כדי להוציא

מתרדמתה את התודעה הציבורית על חומרת

הפער החברתי, ולהביא לדיון יזום על הדרכים

לקידום השוויון החברתי בישראל; ושנית לפ

ﬠול לשילוב כל חלקי העם לעם אחד, ולקרב

את החלקים השונים מבחינת הישגיהם

החברתיים-כלכליים.

האתגר של קידום השוויון החברתי הוא אתגר

השווה בחשיבותו לאתגרים חברתיים אחרים

הﬠומדים ﬠל סדר היום הלאומי. קידום השוויון

החברתי יאפשר למדינה לﬠמוד במשימותיה

הלאומיות בתחום שמירת הביטחון, קידום

התעסוקה, הצמיחה הכלכלית וקליטה העלייה.

בנושא הﬠלייה נשמﬠו נימות צורמות ביותר

מצד חלק מהאישים הﬠוסקים בנושא. כך

למשל יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות, מנדל

קפלן, אמר שאת העלייה מברית המוﬠצות

"מכיוון שהיא ﬠלייה חכמה ואינטליגנטית",

הרי שיש לקלוט אותה במרכז הארץ.

בהצהרה זו היה משום חוסר כבוד לעליות

שהתיישבו במושבים, בערי הפיתוח, בקווי

הﬠימות בצפון ובדרום, שכביכול אותן מותר

היה לשלוח הרחק ממרכז הארץ.

חשוב לקרוא בקול גדול לכל מקבלי ההחלטות

הﬠוסקים בגיבוש דרכי הקליטה של הﬠלייה

שאותה אנו מקבלים באהבה וברוחב לב;

הדרך היחידה הנכונה היא לקלוט את העלייה

תוך פיזור אוכלוסין מוכוון. לשם כך חייבים

ליצור כללים שעולים שישתקﬠו מחוץ למרכז

הארץ יזכו בהטבות גדולות יותר בתחום: סכום

המשכנתא, שכר דירה, דמי החזקה וכו'. רק

במתן הﬠדפות כאלה נוכל לכוון את הﬠולים

לאזור ﬠרי השדה וערי הפיתוח. בכך נהפוך את

העלייה למנוף אדיר של שילוב חברתי בין כל

חלקי הﬠם, ולקידום ערי השדה ואזורי הפיתוח.

המאבק להבטחת שוויון חברתי ﬠובר כחוט

השני בהתמודדות מתמדת בכל התחומים,

במהלך קבלת הכרﬠות בקביﬠת התקציב,

ובקביﬠת מדיניות לאומית בתחומי החינוך

והחברה, המשק והכלכלה, העלייה והביטחון.

קהילות יוצאי צפון-אפריקה, ובמיוחד יוצאי

מרוקו, היוו את הגרﬠין הקשה של המחאה

החברתית בכל שנותיה של מדינת ישראל.

תחילת המחאה החברתית מצויינת

בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל

במהומות ואדי סאליב ב-8591, וﬠל כך

הבאנו בכרך זה את דו"ח וﬠדת החקירה ב

ﬠניין זה בראשות השופט ד"ר משה ﬠציוני,

ששימש יו"ר הוﬠדה, וכן את הﬠרותיו במבט

לאחור. בראשית שנות ה-07, היוו יוצאי צפון-

אפריקה את הגרﬠין של ארגון הפנתרים

השחורים, ובסוף שנות ה-07 מילאו תפקיד

חשוב במחאה של תנועת האוהלים. יוצאי

צפון-אפריקה ﬠמדו במרכז ההנהגה של

מפלגת תמ"י בראשית שנות ה-08 ובאמצﬠ

שנות ה־08 יסדו, ביחד עם אחרים, את תנו

ﬠת ש"ס. גם במפלגות הגדולות היוו יוצאי

צפון-אפריקה מרכיב חשוב בהנהגה הבכירה.

תחילה התרחש הדבר בליכוד ואחר כך

התחיל תהליך דומה במפלגת הﬠבודה.

המחאה וחברתית והחתירה לשוויון יצליחו

רק במאבק מתמיד בכל המגזרים ובכל

הרמות. אם נתמיד במאבק זה, יוכלו בניהם

של החלוצים בדמﬠה לקצור ברינה.