Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  5 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 5 / 64 Previous Page
Page Background

"יהדות מרוקו-מסורת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

5

תשרי-אדר תשע"ה. ינואר-יוני 5102

גליון 1 :

מצוות פריקה וטעינה שהיא אחת מתרי"ג

המצוות, ובה נאמר: "כי תראה חמור שונאך

רובץ תחת משאו, וחדלת מעזב עמו, עזב

תעזב עמו (משפטים כ"ג) והדגש על עמו.

כל פרשני המקרא ובראשם גדול הפוסקים

בצפון-אפריקה-רבי רפאל ברדוגו קבעו

חד-משמעית לאמר: "מצוות פריקה וטעינה

מתקיימת בתנאי יסודי ובלעדי, רק כאשר בעל

החמור, קרי: האיש הנתון במצוקה, נותן ידו

ומסייע לעובר האורח שבא לסייע בידיו

בפריקה וטעינה. בלעדי התגייסות בעל

החמור לסייע אף הוא לעצמו, הקביעה

תהיה "עזוב" (אותו) כפשוטה, ולא עזור

תעזור לו.

הפועל יכול פירושו לרצות

בעקבות מאמר זה, הוקמה תנועת-

ביחד בראשותי, שמנתה בראשית

דרכה כארבעים אנשי רוח, וביניהם

הפרופסורים: משה בר-אשר, שמעון

שטרית, אהרון ממן, צ'רלס טפיירו,

אפרים חזן והמשורר ארז ביטון. הצטרפו

אלינו וסייעו בידינו הרב ישראל מאיר

לאו, רב אלוף מוטה גור ז"ל והעיתונאים

אלי אייל יבדל"א ואריה צימוקי ז"ל. יחד

פתחנו במסע ציבורי נרחב בכלי התקשורת

ובכנסים המוניים, כשקריאתנו מופנות, בראש

ובראשונה, פנימה ליהדות מרוקו, וגם לכלל

הציבור והחברה בישראל.

יהדות מרוקו, רשאית

להתברך בהשגיה,

ולהביט בבטחה על

עתידה בארץ.

מיוצאי מרוקו, תבענו להתנער מכל תודעת

אפליה וקיפוח בין מדומה או אמיתית,

כדי שלא להחליש מוטיבציה בקרב אותם

אנשים שממילא המוטיבציה שלהם חלשה

מלהתמודד ולהתקדם. תבענו מהם להאמין

ביכולותיהם להגיע לכל השג או מעמד, בתנאי

שירצו בכך, כדברי הפתגם הצרפתי:

”Le verbe pouvoir est vouloir”

"הפועל יכול פירושו לרצות". וכתנאי ראשון,

עליהם להשקיע יותר משאבים בעיצוב דרכם,

חינוך ילדיהם ועתידם, כדי שיוכלו להשתלב

בחברה השגית ותחרותית כשלנו.

העמקת ההיכרות בין חלקי העם

הבחנו שבעיית הבעיות של יהדות מרוקו

נעוצה בכך: שהציבור הרחב איננו מכיר אותה

מקרוב וטרם התוודע לעברה ולתרומתה

למדינה. חיפשנו ומצאנו פלטפורמה,

שבמסגרתה תינתן לציבור הרחב הזדמנות

נאותה להכירה מבפנים. פנים אל פנים.

וכך, טיפחנו ועודדנו את הנחלתו של מפעל

"הדלת הפתוחה-תרבחו ותסעדו". מפעל,

שאין לו אח ורע בתולדות העמים של "ליל

המימונה" המסורתי. לילה, שבו יהדות

מרוקו פותחת את לבה ודלת ביתה בפני כל

דכפין, כדי להסב עמה לשולחן התקרובת

המסורתית, לשיר ולזמר יחד, לספר איש

לרעהו על בית אביו ועל מינהגיו ולהעמיק את

ההיכרות ביניהם. כך מאות אלפי ישראליים,

התארחו שנה שנה בבתים של יוצאי מרוקו

בשלושת העשורים, נוצרו קשרים אמיצים

בין האורחים והמתארחים. פלטפורמה

זו, חשפה את יהודי מרוקו לעיני כל, כך

שאינם עוד בלתי מוכרים ובלתי ידועים. גם

המתארחים גמלו למארחיהם בביקורים

בבתיהם.

על מנת לסבר את האוזן, אידרש לדוגמא

אחת מני אלף לקשרי האחווה והידידות.

כאשר נהרג ב-5891 מיכאל אסולין ז"ל,

בנם של שאול ומוניק, הגעתי לנחמם בביתם

שבשכונת בית הכרם בירושלים. והנה, אני

מבחין בין המנחמים בידידי משה לנדאו-

לשעבר נשיא בית המשפט העליון. שאלתיו:

רבי משה, "מה עושה כהן בבית הקברות?"

אתה "אשם" השיבני, אתה "שידכת"

את משפחתי למשפחת אסולין ב"לילות

המימונה", ולגבינו מיכאל ז"ל היה כאחד

מבנינו וגם אנו אבלים על מותו.

היהלום שבכתר:

מלגות לכלל הסטודנטים

השגיה של יהדות מרוקו אינם רק במוקדי

שלטון והכרעה, אלא בתחומים רבים.

בחיי התרבות והיצירה, בצבא, בקולנוע,

בתיאטרון, בשירה, בספרות ובתחומי

הספורט. רבות מאוד מהדוגמניות ומלכות

היופי של ישראל, הינן בנות של יוצאי מרוקו.

פועלנו לא התמצה רק ב"ליל המימונה"

ובכנסים, יזמנו מוספים שונים בעיתונים

ובהם מאמרים ורבי-שיח, הפקנו עשרות

סרטים על ערכיה של יהדות מרוקו, לרבות

הסדרה "אגוז" עם ערוץ 1 על שלושת פרקיה.

"מדליוני-מעברה" ותעודות הצדעה ליוצאי

המעברות על סבלם ותרומתם ביישוב הארץ

ובבניינה. "ספר הזהב ליהדות מרוקו" כמפעל

הרשמה והזדהות, ועד ליהלום שבכתר:

הענקת מליוני שקלים, כל שנה, כמלגות-

לימודים לסטודנטים וסטודנטיות מעוטי-

הכנסה, יוצאי 44 קהילות. יודגש, כי

רק אנחנו מעניקים סיוע נרחב לכלל

הסטודנטים, להבדיל מיתר הקהילות

המעניקות מלגות אך ורק ליוצאי

קהילותיהן. ככותרת לכך, ניתן לאמר:

מי היה מאמין שיום יבוא ויהדות מרוקו

תעניק סיוע לסטודנטים יוצאי פולניה,

גרמניה, רוסיה, איתיופיה ואחרים?

להנחיל את קליטתנו המוצלחת

ואוסיף אף זאת:השגיה של יהדות מרוקו

השגיאו עד, כי הפכו חלומות לממשות,

שהרי היינו כחולמים בקוותנו שיום יבוא

ונער מעיירה נידחת במרוקו, "קסאר

אשוק" יהא אליעזר בן-יהודה של ימינו, הלא

הוא פרופ' משה בר-אשר-נשיא האקדמיה

ללשון העברית, ושהמשורר ארז ביטון

ייבחר ליו"ר התאחדות הסופרים והמשוררים

בישראל, ועד ידידי ורעי ד"ר יהודה לנקרי,

יליד העיירה "בוזעד", שהוטל על שכמו לשאת

ברמה את דבר עם ישראל מעל בימת העמים,

ולסנגר על צדקתנו כשגרירנו באו"ם.

יהדות מרוקו, רשאית להתברך בהשגיה,

ולהביט בבטחה על עתידה בארץ. חברי

ואנכי מוצאים סיפוק רב בעובדה, שכיום יותר

ויותר עסקנים מקרב יהדות מרוקו ונבחריה,

מטיפים להתגייסות עצמית, ואף לסייע

לזולתם, ובעיקר לאחינו העולים החדשים,

כדי ללמדם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ.