Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  4 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 4 / 64 Previous Page
Page Background

"יהדות מרוקו-מסורת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

תשרי-אדר תשע"ה. ינואר-יוני 5102

גליון 1 :

4

קפיצה נחשונית עשתה

יהדות מרוקו בישראל

בעשורים האחרונים.

ייצוגה בממשלה,

בכנסת, בהסתדרות

ובעיריות, הינו מעבר

לשיעורה היחסי

באוכלוסיה, וגדול

שבעתיים מייצוגן של

קהילות ישראל האחרות.

יהדות של הכנסת אורחים

הבה נברר מי היו הגורמים ומה היו הנסיבות

שהביאונו לשינוי גדול וחיובי זה? בד בבד,

חל שיפור ניכר בדימויה של יהדות זו בעיני

עצמה ובעיני החברה. הציבור התוודע אליה

כאל יהדות של ערכים, בעלת מידות נאות

של: הכנסת אורחים ומאור פנים שרבים

מגדולי מחשבת ישראל הם מבניה. יהדות

שתרמה רבות לתקומת ישראל. בניה הקימו

מאה ואחד עשר יישובים ומושבים חקלאיים

לאורכה ולרוחבה של המדינה. יישובים, שהיוו

חומות מגן אנושיות לגבולותיה הצפוניים

והדרומיים של ארצנו.

ייסורי קליטה הוסיפו דעת

השינוי בדימויה מעצים על רקע העובדה,

שאך, לפני עשורים אחדים, בניה של יהדות

זו היו היוזמים והמקימים של תנועות

מחאה, החל מ"ואדי סאליב" ועד "הפנתרים

השחורים" ו"תנועת האוהלים". תנועות, אשר

לא פעם הביעו את מחאתן בצורה אגרסיבית,

הגם שהיה צדק וצידוק לנושאי המחאה:

חינוך,דיור, תעסוקה וכיוצא באלה.

לפני כחמש שנים, המשפטן אמנון זכרוני

הקדיש אחת מתוכניותיו הטלוויזיוניות, לדיון

על הנושא: "יהדות מרוקו אז והיום". כחבר

בפנל המתדיינים, המנחה הפנה אלי את

השאלה: מה גרם לשינוי העצום של "אז"

ו"היום" במעמדה של יהדות מרוקו?

השיבותי בציטטה של הסופר הצרפתי שאמר:

Alfred de Musset

"L' homme n'est qu'un apprenti, la douleur

est son maître, et nul ne se connait

tant qu' il n'a pas souffert".

תרגום: "האדם הוא רק מתלמד,

הסבל הוא מורהו, ואיש לא יכיר את

עצמו כל זמן שלא סבל".

יהדות מרוקו הקדימה את הסופר הדגול

אלפרד דה מוסי בהביעה את רעיונו זה

בשפתה ובחרוזים: "יא רבי! לא תמחנא, ואלא

תכלינה בלא מחנא, וקל מחנה קא תזיד עקל"

"אלוהי! אל תייסר אותנו, אבל אל תמנע

מאתנו ייסורים, כי כל ייסורים מוסיפים דעת"

מסייעים למי שמסייע לעצמו

יהיה זה פשטני מדי, אם נייחס התקדמות

זו בחייה של יהדות מרוקו, אך ורק, לחבלי

קליטתה בארץ, לשפה ולבעיות הקיום.

גורמים רבים וחשובים חברו יחדיו, כדי להביא

לשינוי זה. חברי ואנכי לא נצטנע ונציין, איפוא,

את חלקנו-אנו ופועלנו לאורך שלושה עשורים

למען יהדות זו.

ב-9791.11.72, אירחני "מעריב" בפרסמו

את מאמרי "מצוקה הכצעקתה?", שבו

יצאתי חוצץ נגד עסקנים עדתיים, שאותם

כיניתי "סוחרי מצוקה" בשל התבטאויותיהם

ומעשיהם בטיפוח תודעת האפליה, הקיפוח,

הבכי, הנהי והיללה. המאמר מבוסס על

מאת: סם בן-שטרית

פורסם ב"ידיעות אחרונות"

אשרי יהדות מרוקו שככה לה!

ליל המימונה הארצי-מרכזי כ ״ ב ניסן (31.4.1). ראש הממשלה - בנימין נתניהו מברך.

בנשיאות: סם בן-שטרית, שרה נתניהו, ראש העיר אור עקיבא-שמחה יוסיפוב ורעייתו שרה